| לפני כמה חודשים קיבלתי הצעה מפתה מאוד, תקופת זמן של כמה חודשים בחילופי עובדים עם השלוחה של החברה בחו"ל. מה שאומר עבור כלכלן צעיר כמוני- העלאה בדרגת קורות החיים, משכורת מנופחת והזדמנות להרגיש קצת חו"ל. אני ומיכל כבר היינו כמה חודשים ביחד והחלטנו להישאר ביחד ולנסות לראות מה קורה. היא עודדה אותי לקחת את ההצעה, לא רצתה שאפסיד בגללה. בהתחלה דיברנו כל יום במצלמה, ואפילו השתמשנו קצת במצלמות לסקס בין ייבשתי, אבל זה לא אותו דבר ובמשך הזמן השיחות פחתו, גם הסקס במצלמה כמובן.
"מאמי, על תשכח לעדכן אותי כשאתה מקבל את תאריך החזרה שלך, כן?"
"בטח, אל תדאגי. מאמי, אני חייב לזוז לפגישה, אני עף בסדר?"
"טוב.. אז נדבר"
"ביי"
ועפתי. תפסתי את המעיל ויצאתי למטה, לפגוש את נדיה. גברים הם עם שיש לו צרכים, מה לעשות. יש לי רגשות למיכל, אבל היא כ"כ רחוקה... לא שאני מצדיק חלילה את המעשים שלי, אבל מה שקורה בניו יורק נשאר בניו יורק. כשאחזור, נתחיל מחדש ואשאיר את הבגידה מאחורי. ירדתי למטה והלכתי לכיוון הקפה הקרוב, זה שאני ונדיה רגילים לשבת בו ושם גם נפגשנו. נדיה היא בחורה עוצרת נשימה, רוסייה אמריקאית בת 24, חלומו של כל גבר. כשהיא התחילה איתי הרגשתי שזכיתי בלוטו, לא יכולתי לוותר על ההזדמנות לגעת בעור הרך הזה, ולנשק את השפתיים הבשרניות האלה.
היא חיכתה לי בשולחן הקבוע שלנו, וכבר הזמינה. היא לבשה שמלה קצרה מחרמנת ולא יכולתי לחכות כבר שנחזור אליי לדירה.
"שנזמין חשבון? אני מתה שנעלה אלייך כבר" אמרה לי באנגלית סקסית. בחיי, גם כוסית וגם קוראת מחשבות.
שלפתי 20 דולר וזרקתי על השולחן בחיפזון, הרבה יותר ממה שהיה צריך כנראה אבל לא היה לי אכפת
"בואי" אמרתי ומשכתי אותה החוצה, מהרהר בגיחוך על הדמיון בין המילה "בואי" ל"לגמור" באנגלית.
תוך דקות היינו בדירה שלי, כבר בממעלית התחלתי כבר להפשיט אותה, ועד שנפלנו למיטה כבר היינו ערומים לגמרי, מתחככים ונצמדים בתשוקה, הזין שלי פשוט הוביל אותי מעצמו וחדרתי לתוכה בבת אחת, פתאום נהיה רגע של שקט, היא עצמה את עיניה בעונג ושמטה את ראשה אחורנית, התחלתי לזוז בתוכה בתנועות קצובות כשלפתע שמעתי "א..רז? ארז? אתה שומע..?
מיכל?! שיט, בטח לא סגרתי את החלון כשמיהרתי לצאת! לעזאזל הכול אבוד עכשיו, קמתי מנידה וקפצתי על המחשב שמול המיטה, נדיה נבהלה ולא הבינה מה קורה, כסתה את עצמה במהירות ונראתה מפוחדת, אני כיסיתי את איברי הזקור בידיי והתחלתי לגמגם "מיכל... מיכלי.. א.. אני.. אני מצטער. אין לי מה להגיד. עבר הרבה זמן, אנחנו רחוקים ו..."
"ארז" היא קטעה אותי. הצטמררתי.
"כן?"
"זה בסדר..."
"מה?"
"מה ששמעת. זה בסדר. גם אני א... גם אני פזלתי קצת. באמת עבר הרבה זמן. יבשות שונות, אתה יודע. רציתי להגיד ש... תמשיכו פשוט. אני רוצה להסתכל. ראיתי את זה בטעות וזה חירמן אותי בטירוף, אני רוצה לסיים את מה שהתחיל אצלי פה, אם לא אכפת לך"
אמרתי לעצמי "ארז, או שמתת והגעת לגן עדן, או שקיבלת חתיכת צ'ופר מלמעלה, אל תהיה דביל וקפוץ לעל המציאה"
חייכתי למיכל במצלמה והפרחתי לעברה נשיקה. חזרתי לנדיה והמשכתי לזיין אותה כמו מקודם, רק שעכשיו הייתי הרבה יותר חרמן, כשידעתי שמיכל צופה הפכתי את נדיה על הבטן וזיינתי אותה מאחור, תוך כדיי שאני מסתכל על מיכל במצלמה שנוגעת בעצמה ונהנית. אח"כ יצאתי והתקרבנו למסך. וסימנתי לה לרדת לי, המשכתי להסתכל על מיכל במצלמה הפעם מקרוב יותר, נאנחנו בקצב אחיד ומתגבר, עד שלבסוף גמרנו, אני לתוך גרונה של נדיה, והיא עם עצמה.
נשמתי בכבדות. מיכל חייכה, נדיה הביטה במצלמה ונופפה לשלום. מיכל נופפה חזרה ואמרה "טוב ארז... תעדכן אותי, ונדבר טוב?"
"טוב מאמי" אמרתי, וסגרתי את החלון. |